לערבי בן בארכ
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
16 ביוני 1917 קזבלנקה שבמרוקו | |||
פטירה |
16 בספטמבר 1992 (בגיל 75) קזבלנקה, מרוקו | |||
שם מלא | חאג' בן עבדלקאדר לארדי בן בארכ | |||
גובה | 1.78 מטרים | |||
עמדה | קשר התקפי, חלוץ | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
לערבי בן בארכ (בערבית: لعربي بن مبارك; 6 ביוני 1917 – 16 בספטמבר 1992) היה כדורגלן ומאמן כדורגל מרוקאי-צרפתי. נחשב אחד מגדולי הכדורגלנים האפריקאים, והיה לשחקן האפריקאי הראשון שהצליח באירופה. בעקבות כך זכה לכינוי "הפנינה השחורה"[1]. בן בארכ זכה לרוב תהילתו, בתקופות ששיחק בצרפת ובספרד.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן בארכ התחיל את הקריירה בקבוצה של עיר הולדתו - אידיאל קלאב קזבלנקה. בשנת 1938, בהיותו בן 20, עבר בן בארכ לקבוצת אולימפיק מרסיי הצרפתית, והיה הכדורגלן האפריקאי הראשון שזכה להצלחה באירופה. מה שאפשר לו לעשות את המעבר הזה הייתה העובדה שהוא היה אזרח צרפתי, משום שבאותם ימים מרוקו הייתה מושבה צרפתית באפריקה. בצרפת זכה בן בארכ לכינוי "הפנינה השחורה". הצלחתו של בן בארכ הייתה מיידית - הוא הפך לחביב האוהדים, בשל כישרונו הרב ויכולותיו הטכניות. פלה אמר עליו: "אם אני המלך של הכדורגל, אז לערבי בן בארכ הוא אלוהי הכדורגל".
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר בן בארכ למרוקו. עם סיום המלחמה, חתם בסטאד פרנסיס פריז. לאחר 3 עונות במדי הקבוצה, חתם בן בארכ באתלטיקו מדריד מההליגה הספרדית. הכינוי שנתנו לו אוהדי אתלטיקו היה "רגל האלוהים", מכיוון שהיה מלך השערים של הקבוצה בעונות ששיחק בה. בן בארכ סייע לאתלטיקו לזכות באליפות ספרד פעמיים ברציפות, בעונות 1949/1950 ו-1950/1951. בשנת 1953 חזר בן בארכ לאולימפיק מרסיי, ובשנת 1955 עבר לבל אבאס האלג'יראית, שם סיים את קריירת המשחק שלו.
בן בארכ נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר ששיחקו בנבחרת צרפת, וזאת אף על פי ששיחק רק 19 משחקים במדיה. לזכות בן בארכ 3 שערים בנבחרת צרפת.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו של בן בארכ ממשחק פעיל, מונה לתפקיד מאמן נבחרת מרוקו, והיה למאמן הראשון של נבחרת זו, משהוקמה בשנת 1957. בשנת 1960 מונה למאמן הזמני של מרוקו.
בן בארכ נפטר ב-16 בספטמבר 1992, בעיר הולדתו קזבלנקה. 6 שנים לאחר מותו זכה בן בארכ בתואר המצוינות של פיפ"א על תרומתו לכדורגל. פרס זה הוא הפרס בעל החשיבות הגבוהה ביותר שמעניק הארגון.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרוקאין
- אתלטיקו מדריד
- 2 אליפויות ספרד - 1949/1950, 1950/1951
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לערבי בן בארכ, באתר Transfermarkt
- לערבי בן בארכ, באתר National Football Teams
- לערבי בן בארכ, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- נדב יעקבי, האגדה של לארבי בנבארק, באתר ynet, 3 באפריל 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עוזי דן, האפריקאים הגדולים, באתר הארץ, 19 בינואר 2008
- כדורגלנים מרוקאים
- כדורגלנים צרפתים
- קשרי כדורגל מרוקאים
- חלוצי כדורגל מרוקאים
- קשרי כדורגל צרפתים
- חלוצי כדורגל צרפתים
- קזבלנקה: כדורגלנים
- כדורגלני אולימפיק מרסיי
- כדורגלני אתלטיקו מדריד
- כדורגלני נבחרת צרפת
- מאמני כדורגל צרפתים
- מאמני כדורגל מרוקאים
- מאמני נבחרת מרוקו בכדורגל
- צרפתים ממוצא מרוקאי
- ילידי 1917
- צרפתים שנולדו ב-1917
- צרפתים שנפטרו ב-1992