לדלג לתוכן

לערבי בן בארכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לערבי בן בארכ
Larbi Benbarek
מידע אישי
לידה 16 ביוני 1917
קזבלנקה שבמרוקו
פטירה 16 בספטמבר 1992 (בגיל 75)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא חאג' בן עבדלקאדר לארדי בן בארכ
גובה 1.78 מטרים
עמדה קשר התקפי, חלוץ
מועדוני נוער
19281930 קואטנה קזבלנקה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1930 - 1934
1934 - 1938
1938 - 1939
1939 - 1945
1945 - 1948
1948 - 1953
1953 - 1955
1955 - 1956
אידיאל קלאב קזבלנקה
מרוקאין
אולימפיק מרסיי
מרוקאין
סטאד פרנסיס פריז
אתלטיקו מדריד
אולימפיק מרסיי
בל אבאס


30 (10)

87 (43)
113 (56)
32 (13)
נבחרת לאומית כשחקן
19381954 צרפת 19 (3)
קבוצות כמאמן
1957
1960
מרוקו
מרוקו
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לערבי בן בארכערבית: لعربي بن مبارك‏; 6 ביוני 191716 בספטמבר 1992) היה כדורגלן ומאמן כדורגל מרוקאי-צרפתי. נחשב אחד מגדולי הכדורגלנים האפריקאים, והיה לשחקן האפריקאי הראשון שהצליח באירופה. בעקבות כך זכה לכינוי "הפנינה השחורה"[1]. בן בארכ זכה לרוב תהילתו, בתקופות ששיחק בצרפת ובספרד.

בן בארכ התחיל את הקריירה בקבוצה של עיר הולדתו - אידיאל קלאב קזבלנקה. בשנת 1938, בהיותו בן 20, עבר בן בארכ לקבוצת אולימפיק מרסיי הצרפתית, והיה הכדורגלן האפריקאי הראשון שזכה להצלחה באירופה. מה שאפשר לו לעשות את המעבר הזה הייתה העובדה שהוא היה אזרח צרפתי, משום שבאותם ימים מרוקו הייתה מושבה צרפתית באפריקה. בצרפת זכה בן בארכ לכינוי "הפנינה השחורה". הצלחתו של בן בארכ הייתה מיידית - הוא הפך לחביב האוהדים, בשל כישרונו הרב ויכולותיו הטכניות. פלה אמר עליו: "אם אני המלך של הכדורגל, אז לערבי בן בארכ הוא אלוהי הכדורגל".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר בן בארכ למרוקו. עם סיום המלחמה, חתם בסטאד פרנסיס פריז. לאחר 3 עונות במדי הקבוצה, חתם בן בארכ באתלטיקו מדריד מההליגה הספרדית. הכינוי שנתנו לו אוהדי אתלטיקו היה "רגל האלוהים", מכיוון שהיה מלך השערים של הקבוצה בעונות ששיחק בה. בן בארכ סייע לאתלטיקו לזכות באליפות ספרד פעמיים ברציפות, בעונות 1949/1950 ו-1950/1951. בשנת 1953 חזר בן בארכ לאולימפיק מרסיי, ובשנת 1955 עבר לבל אבאס האלג'יראית, שם סיים את קריירת המשחק שלו.

בן בארכ נחשב לאחד הכדורגלנים הטובים ביותר ששיחקו בנבחרת צרפת, וזאת אף על פי ששיחק רק 19 משחקים במדיה. לזכות בן בארכ 3 שערים בנבחרת צרפת.

לאחר הפרישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו של בן בארכ ממשחק פעיל, מונה לתפקיד מאמן נבחרת מרוקו, והיה למאמן הראשון של נבחרת זו, משהוקמה בשנת 1957. בשנת 1960 מונה למאמן הזמני של מרוקו.

בן בארכ נפטר ב-16 בספטמבר 1992, בעיר הולדתו קזבלנקה. 6 שנים לאחר מותו זכה בן בארכ בתואר המצוינות של פיפ"א על תרומתו לכדורגל. פרס זה הוא הפרס בעל החשיבות הגבוהה ביותר שמעניק הארגון.

מרוקאין
אתלטיקו מדריד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לערבי בן בארכ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עוזי דן, האפריקאים הגדולים, באתר הארץ, 19 בינואר 2008